ארדואינו ומהפכת הקוד הפתוח

קבוצת ארדואינו

קצת לפני שנת 2005, סטודנט קולומביאני בשם הרננדו באראגאן שלמד במכללה לעיצוב אינטראקטיבי איבראה באיטליה, כתב תזה שנקראה "מהפכת הקוד הפתוח". בתזה זו הוא מפרט כיצד אפשר לגשר את הפער בין אומנים ומעצבים הרוצים להיכנס לעולם האלקטרוניקה והתכנות אך חסר להם את הכלים לעשות זאת. וכך התחיל מה שאנחנו קוראים לו היום ארדואינו.

באראגאן  פיתח פלטפורמה הנקראת wiring ומבוססת על סביבת הפיתוח באותו השם שהייתה קיימת בקוד פתוח, וכן לוח פיתוח מוכן להפעלה. המרצה שלו מאסימו באנזי התפעל מאוד, אך רצה ללכת אפילו יותר רחוק מכך – הוא רצה לייצר לוח יותר זול ופשוט להפעלה.

המטרה- לוח ב 30$

זוהי המטרה שבאנזי ושותפיו שמו לעצמם בשנת 2005 כשבאו ליצור את האבטיפוס הראשון. באותו הזמן באנזי השתמש בפלטפורמת בייסיק סטאמפ שהיתה חביבה על המשתמשים אבל עלתה 100$ ובנוסף גם מסובכת יותר להפעלה. הם ניסו לייצר לוח שהסטודנטים במכללה יוכלו לקנות בזול יחסית, ובנוסף יפעל על כל מערכות ההפעלה ויהיה קל ונוח לשימוש.

העיצוב שלו היה יוצא דופן מלוחות אחרים – הוא היה כחול בניגוד לכל הלוחות האחרים שהיו ירוקים, נחרט עליו דגל איטליה, ומספר הרגליים של פלט/קלט היה גדול יותר משמעותית. מתחילת הדרך היה ברור שמדובר פה במשהו קצת שונה, שעלול למצוא חן בעיני מעצבים אומנים או סתם אנשים מהקהל הרחב. מבחינת צד התוכנה הם קיבלו השראה כמובן מפלטפורמות הקוד הפתוח wiring  וגם מ processing.

הולכים על קוד פתוח

זוהי ההחלטה שהתבשלה מוקדם מאוד אצל מאסימו באנזי ושותפו דויד קורטייז כשהחליטו להשתמש ברישיון creative commons שמשמעו בגדול לתת לציבור הרחב אפשרות להשתמש בחופשיות במוצר ולשפר אותו, עם ההגבלה היחידה שהם גם חייבים לשחרר אותו בקוד פתוח.

רעיון זה קיים כבר שנים בעולם התוכנה עם מערכת ההפעלה לינוקס לדוגמה, אבל ליישם אותו גם בעולם החומרה הוא מה שהפך את ארדואינו לפלטפורמה מהפכנית. המוטו של באנזי הוא – חומרה היא חלק מהתרבות וחייבת להיות משותפת עם אנשים אחרים. כל הקוד העצום והחבילות שהפכו את ארדואינו לפופולרית הם התוצאה של החלטה זו.

דבר נוסף שהיה חשוב להם הוא קלות השימוש. המוצר נועד להיות "חבר ושכח" – שמשמעו מינימום מאמץ כדי להתחיל וליצור משהו מעניין. הם ניסו למצוא תשובה לשאלה איך אפשר ליצור לוח וסביבת פיתוח שכל אדם בעל רעיון כלשהו יוכל להתחיל לפתח אותו תוך כמה שעות באמצעות הלוח.

מרעיון לביצוע

החברה החדשה הדפיסה 300 לוחות ומיד ניסתה אותם על התלמידים באיבראה… התוצאות לא איחרו לבוא והתלמידים יצרו פרויקטים מוזרים מעניינים ומדליקים בדיוק כמו שאנחנו רואים היום ברחבי האינטרנט. אבל דבר אחד היה חסר – שם. בעיירה הציורית איבראה קיים בר שנקרא "ארדואינו" על שם המלך ארדואין ששלט באזור לפני כ 1000 שנה. באנזי היה אחד הלקוחות של הבר השכונתי ומכאן צץ השם.

ואז התחיל מסע שיווק ברחבי העולם ובמיוחד בארה"ב להתחיל למכור את הלוח. הסיבה הראשונית לשיווק הלוח הייתה לחלץ את מכללת איבראה שסבלה מבעיות כלכליות. השותף האמריקאי של ארדואינו ניסה להתחיל לשווק את הלוח בחנויות אלקטרוניקה גדולות כמו sparkfun ו adafruit ולאחר קצת שכנועים הם החליטו לנסות את זה. הלקוחות נדלקו על המוצר והשאר הוא היסטוריה כמו שאומרים.

איך מוצרים אלקטרוניים עובדים?

אנחנו מוקפים בעולם מלא בטכנולוגיה וגאדג'טים מכל הסוגים והמינים – סמארטפונים, מכוניות על שלט רחוק, מחשבים נתבים ומדפסות … אבל איך הם עובדים? מבחינת הלקוח הוא מקבל קופסה שחורה שמבצעת פעולה מסוימת ואין לו מושג איך היא עובדת. צריך לומר שאת רוב הלקוחות זה לא ממש מעניין איך הטכנולוגיה הזו עובדת וכל מה שהם רוצים זה להשתמש במוצר, אבל מה עם הלקוחות שכן רוצים לדעת?

בין אם מתוך עניין וסקרנות או מתוך תסכול שהמוצר לא עובד? עד עתה זו הייתה נחלתם רק של מהנדסים ובמידה מסוימת גם של האקרים שפתחו מוצרים ועשו להם הנדסה לאחור. לא עוד. ארדואינו פותחת בפני אנשים את האפשרות להבין איך מוצרים עובדים בלי תואר בהנדסה, ואפילו לייצר מוצרים משלהם.

דמוקרטיזציה של הנדסה ומחשוב

בעולם בו ישנם יותר מחשבים מאנשים חשוב שאנשים ידעו איך מוצרים אלקטרוניים ומחשבים עובדים. קיימת התופעה שבה במקום שאדם ישלוט במחשב שהוא קנה, המחשב שולט בו. רף הכניסה ללימוד אלקטרוניקה ותכנות תמיד היה גבוה ומנע מהקהל הרחב להבין את הבסיס של תחומים אלו. מהפכת החומרה והתוכנה בקוד פתוח באים לשנות מגמה זו ולהוריד את הרף למקום נמוך יותר.

זה לא אמור לקחת שום דבר ממהנדסים מקצועיים כמובן אלא לגשר על הפער העצום בתקשורת ובהבנה ביניהם לבין אנשים מן המניין. מושגים מקצועיים כמו תקשורת טורית, טרנזיסטור או RAM לא חייבים להישמע יותר כמו סינית. דבר יותר מעניין אפילו הוא האפשרות שבעתיד אנשים ייצרו בעצמם את המוצרים שהם צורכים. אתם צריכים נגן MP3 , צריכים GPS? תבנו אותם.

כרגע זה נשמע דמיוני לחשוב שאדם מן המניין יוכל לייצר מוצרים כאלו ועוד להתחרות בייצור המוני של חברות ענק, וכנראה ששתי העולמות ימשיכו לחיות יחד במקביל, אבל מבחינת האחוזים אין ספק שעולם העשה זאת בעצמך הולך לקחת נתח יותר גדול ככל שיעבור הזמן מכמה סיבות:

  1. בתור צרכן אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה ואין שתי צרכנים הזהים זה לזה אבל מבחר המוצרים מוגבל יחסית
  2. ההרגשה של ליצור משהו בשביל עצמך היא יוצאת דופן ומלאה בסיפוק
  3. להרבה אנשים נמאס מהסטנדרטיזציה של ייצור המוני שבה כל המוצרים נראים אותו דבר ועושים את אותו דבר
  4.  יש היום מידע עצום ומדריכים ברחבי הרשת

מורשת

עוד 20 שנה איך אנשים יסתכלו אחורה ויראו את ארדואינו? דור שלם של מהנדסים ומתכנתים יוכלו להסתכל אחורה בגאווה ובחיוך ולומר זה הכל התחיל עם ארדואינו. הסטיב ג'ובס והביל גייטס של העתיד יהיו תוצר של רעיון מהפכני שהתחיל בעיר קטנה באיטליה.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.