מה ההבדל בין ארדואינו לרספברי פיי

ההבדל בין ארדואינו לרספברי פיי
שתי לוחות הפיתוח הפופולריים ביותר בעולם המייקרים הולכים ראש בראש – מה ההבדלים ביניהם? מי יותר טוב? מה עדיף לקנות ועם מי עדיף להתחיל? על שאלות אלו ועוד ננסה לענות בפוסט הבא.

נתונים

לפני שנעשה השוואה מפורטת נסתכל קודם כל על הנתונים שלהם: arduino-raspberry-pi-specs   בטבלה למעלה מדובר על הרספברי פיי הראשון אבל לדגם הנוכחי שלו יש פי 2 יותר RAM ומעבד כמעט פי 2 יותר מהיר. לפשט את הדברים, לרספברי פיי 3 יש פי 500 יותר זכרון, ומעבד פי 75 יותר חזק מלארדואינו!!! וכל זאת בעלות נוספת של 15$. מה קורה פה? האם חברת ארדואינו עובדת עלינו ? לאחר שימוש בשניהם במשך שנים וכפי שיתברר לכם בהמשך, כמובן שלא. מדובר בשני כלים שונים לגמרי שמשמשים למטרות שונות ולכל אחד יתרונות וחסרונות.

תפקוד

הארדואינו הוא בקר שמבצע פעולות פשוטות בצורה חוזרת כל עוד הוא מחובר למקור כח. אין לו מערכת הפעלה דבר שיכול להיחשב כיתרון או כחסרון. היתרון הגדול שלו הוא בקלות שבה הוא מתממשק עם רכיבים שונים ולכן הוא מתאים במיוחד לפרויקטים מבוססי חומרה. הרספברי פיי הוא מחשב לכל דבר ועניין ויש לו מערכת הפעלה, ברוב המקרים לינוקס,שיושבת על כרטיס זכרון.  כח המחשוב שלו גדול בהרבה מזה של ארדואינו ולכן הוא מתאים למשימות מחשוב יותר אינטנסיביות(עיבוד תמונה, הזרמת מדיה וכו'). עם זאת מהירות התגובה של הפינים היא איטית יותר. הוא מתאים יותר לפרויקטים מבוססי תוכנה אך יכול גם להתאים לפרויקטים משולבים כמו למשל של רובוטיקה.

כניסות ויציאות

הארדואינו מגיע עם 14 פינים של פלט וקלט מתוכם 6 כניסות אנלוגיות דבר שמקל על קריאה מחיישנים ורכיבים אחרים. יש לו אפשרות להתממשק עם רכיבים עם תקשורת I2C וגם SPI. כל שמות הפינים מודפסים על הלוח והפעלתם היא קלה ופשוטה. הרספברי פיי מגיע עם 26 פינים דיגיטליים אך ללא פינים בעלי כניסה אנלוגית, לשם כך יש צורך בממיר אנלוגי/דיגיטלי. סידור הפינים הוא מסורבל ושמותיהם לא מודפסים על הלוח. העבודה איתו במובן הזה היא פחות נוחה בהרבה מארדואינו. לעומת זאת יש לו חיבוריות אינטרנט קווית ואלחוטית ישר מהקופסה, כניסת HDMI , אודיו וגם 4 כניסות USB.

קלות הפעלה

את הארדואינו קל יותר להפעיל ישר מהקופסה, אין צורך בהתקנת תוכנות(חוץ מתוכנת ארדואינו) או חיבור למסך מקלדת ועכבר. לארדואינו סביבת פיתוח פשוטה עם פקודות קלות להבנה. ++C היא לא שפה קלה בכלל אבל ההפשטה של שפת ארדואינו עושה את ההבדל. כל הדוגמאות והספריות מובנות בתוך סביבת הפיתוח דבר שעושה את החיים קלים. הרספברי פיי הוא יותר מסובך להפעלה ראשונית, ואם רוצים לנצל אותו בצורה מלאה יש צורך בידע בסיסי בלינוקס ובתכנות. אפשר לעשות הרבה מאוד עם ממשק המשתמש אבל בשביל דברים מורכבים יותר יש צורך בחלון הטרמינל ופה דברים מתחילים להסתבך. שפת התכנות הרשמית שלו היא פייתון שנחשבת לשפה פשוטה יחסית אבל כדי לבצע תכנות רציני צריך להכיר אותה יותר לעומק בשונה מארדואינו בו יש צורך רק בפעולות פשוטות.

צריכת חשמל

הארדואינו צורך בסך הכל 0.25W ויכול להיות מופעל על בטריות, דרך כבל USB או ספק מתח. כדי לכבות אותו פשוט מנתקים אותו מהחשמל. רספברי פיי צורך 3.5W ודורש זרם יחסית גבוה וחיבור קבוע לספק כח עם לפחות 2 אמפר. הוא לא בנוי לעבודה עם בטריות וכדי לכבות אותו צריך לשלוח פקודה דרך התוכנה ולא לכבות אותו בפתאומיות.

התאמה למתחילים

ארדואינו תפור למתחילים וזהו היה העקרון המרכזי של החברה מראשיתה – ליצור פלטפורמת פיתוח שכל אחד יוכל להפעיל. יש אלפי דוגמאות ואין צורך בידע באלקטרוניקה או תכנות בשביל הפעלה בסיסית. רספברי פיי מנסה למשוך חברה צעירים לעולם התכנות ועושה זאת בהצלחה מרובה, אבל מפני שמדובר במחשב כללי הדברים הם בדרך כלל קצת יותר מסובכים. יש לו גם הרבה דוגמאות כמו לארדואינו אבל הם בדרך כלל קצת יותר מסובכות להפעלה.

תיעוד ספריות וקהילה

שניהם מקבלים ציון 10 במובן הזה, מיליונים של משתמשים בכל העולם תומכים בשתי הפלטפורמות באותה מידה…. ארדואינו הוא קצת יותר וותיק וקצת יותר פופולרי אז בסיס הקוד, החבילות וההדרכות שלו הם כנראה קצת יותר גדולים אבל לא בצורה מהותית.

חומרה בקוד פתוח

פלטפורמת ארדואינו היא חומרה בקוד פתוח ולכן כל השרטוטים והדיאגרמות זמינים לכל אדם להסתכל עליהם ואפילו לשפר ולייצר לוחות משלו. עובדה זו הובילה לעשרות סוגים שונים של תואמי ארדואינו. לוח רספברי פיי הוא אינו חומרה בקוד פתוח אולם כל התוכנה היא בקוד פתוח כמובן. עם זאת רספברי פיי היא עמותה ואינה קיימת למטרות רווח בניגוד לארדואינו שהיא חברה מסחרית.

לוח שונה לאנשים שונים

מי שאוהב מכניקה, אלקטרוניקה, מנועים וחיישנים באופן טבעי יימשך יותר לארדואינו. מי שאוהב תכנות מחשבים, לינוקס ואינטרנט יימשך יותר לרספברי פיי. רוב המייקרים נמשכים לשניהם במידה כזו או אחרת…

איזה לוח יותר טוב?

איזה כלי יותר טוב מברג או מקדחה? תלוי מה אתם מנסים לעשות איתו כמובן. מהסתכלות ראשונית על הנתונים קופצים לעיניים הנתונים המפלצתיים של הרספברי פיי לעומת הארדואינו אבל במקרה הזה הסטטיסטיקה משקרת. רק לאחר שימוש ממושך בשניהם תוכלו להבין שהגודל במקרה הזה לא קובע. כל מה שאפשר לעשות עם הארדואינו אפשר לעשות עם הרספברי פיי והרבה יותר מכך, אבל בהמון פרויקטים פשוט אין צורך במחשב אלא רק בבקר והרספברי פיי יכול רק לסרבל את העניינים.

איזה לוח לקנות?

את שניהם. עדיף להתחיל עם ארדואינו כחלק מקיט עם רכיבים שונים, ואחרי שמיציתם אותו אפשר לעבור בכיף אל הרספברי פיי. עם הרספברי פיי אפשר לעשות פרויקטים שאי אפשר לעשות עם ארדואינו – פרויקטים מורכבים של רובוטיקה, ראייה מלאכותית, מרכז מדיה של קודי, שרת אינטרנט עם בסיס נתונים , ובגדול כל מה שאפשר לעשות עם מחשב.

איזה לוח אני באופן אישי יותר אוהב?

את הרספברי פיי… אין גבול למה שאפשר לעשות איתו. אבל השאלה שצריכה להישאל היא באיזה לוח אני יותר משתמש לפרויקטים? ופה התשובה היא ארדואינו ובמיוחד ארדואינו נאנו. יש בקלות התפעול של הארדואינו איזשהו קסם שקשה לעמוד בפניו, לא סתם הוא הפך לאייקון של המייקרים בכל העולם.

סירטון השוואה מ- youtube

תגובה אחת על הפוסט “מה ההבדל בין ארדואינו לרספברי פיי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.