בטיחות (בעבודה) בעיסוק עם אלקטרוניקה

כשאנחנו מתעסקים עם אלקטרוניקה יש לנו נטיה להיות שאננים בגלל שאנחנו עובדים עם מתח נמוך, אבל גם בתחום הזה צריך לשמור על כללי בטיחות כדי למנוע נזק לעצמנו ולרכוש.

בתחום האלקטרוניקה אין סכנת מוות כמו בתחום החשמל בו צריך להזהר שבעתיים, באלקטרוניקה המתח הוא נמוך עד 12 או 24 וולט לכן אין סכנת התחשמלות אבל עדיין אפשר לעשות קצר שיגרום לשריפה,  לקבל כוויות שריטות או מכות אחרות.

קצר

הבעיה הבטיחותית הנפוצה ביותר באלקטרוניקה היא קצר. כשאנחנו מחברים פלוס למינוס במעגל בלי שום רכיב באמצע שיכלה את האנרגיה נוצר ביניהם קצר. שלא כמו בחשמל הקצר לא יוצר ניצוץ ורעש חזק. בגלל שהמתח הוא נמוך החום נבנה במעגל עד שהוא מגיע לטמפרטורות גבוהות למדי ויכול לגרום לכוויות ושריפות.

הקטע הזה חשוב מאוד ולא ממש ברור למתחילים. הרי הפלוס אמור ללכת למינוס אז מה הבעיה? הבעיה היא שלפי חוק אוהם זרם שווה מתח חלקי התנגדות i=v/r . בטריה של 9 וולט עם התנגדות אפסית במעגל תיתן לנו זרם אינסופי או לפחות את הזרם הגבוה ביותר שהבטריה יכולה לספק.

ההתנגדות היא אף פעם לא אפס כי גם לחוט יש התנגדות (ובכל מקרה לא נעבור על החוק הקדוש של המורה שאמרה שאסור לחלק באפס), אבל מה שאפשר להבין הוא שאסור לחבר את הפלוס למינוס בלי שום דבר ביניהם.

נגד אחד קטן ביניהם מספיק לרסן את תנועת האלקטרונים ולמנוע קצר. החשיבות פה היא איזה סוג של חומר אנחנו מכניסים בין הפלוס למינוס, אם מכניסים מתכת כמו נחושת אז ההתנגדות היא נמוכה והזרם יהיה חזק(יווצר קצר), לעומת זאת אם נכניס חומר קרמי(נגד) אז ההתנגדות תהיה גבוהה יותר ולא יהיה קצר.

רכיבים חמים אש

שוב גם פה הבעיה היא בדרך כלל קצר והתחממות של רכיבים. כשנוגעים בכל רכיב אלקטרוני כמו חיישן טמפרטורה או בקר מנועים צריך לעשות זאת בזהירות כדי לוודא שהוא לא חם. לפעמים הוא מתחמם בטבעיות בגלל שעובר בו הרבה זרם לזמן ממושך וכדי לפתור את זה משתמשים במפזר חום או מאוורר. ולפעמים אנחנו פשוט מחברים אותו לא נכון חיבור של הפלוס למינוס ישירות. הנה דוגמה של חיבור לקוי על המטריצה:

ישנה גם האפשרות שלא קראנו את גליון הנתונים שלו וחיברנו לא נכון. חיפוש בגוגל של:

tsop ir receiver connection מוצא את התמונות הבאות:

אם לא נדע באיזה דגם מדובר יש אפשרות שנחבר לא נכון ויווצר קצר, הרכיב יתחמם בהדרגה עד שבסוף יעלה עשן ויישרף.

האפשרות השלישית שהיא נדירה יותר היא שהרכיב הגיע תקול מהמפעל ויש בו קצר פנימי. זאת האפשרות הראשונה שאנחנו חושבים עליה שקורה משהו לא בסדר אבל האמת היא שמהנסיון שלי בתחום זה כמעט לא קיים.  הדבר הכי חשוב בתחום הוא לסמוך על הרכיבים, ולהאשים את עצמנו. רק ככה נוכל ללמוד אם נשחרר את האגו.

חיבור קבל הפוך

מי שלא חיבר קבל אלקטרוליטי הפוך לא באמת למד אלקטרוניקה. ככל שהקבל יותר גדול כך גם האש ותמרות העשן. חשוב מאוד לזכור לעולם לא לחבר קבל אלקטרוליטי הפוך במעגל. הרגל הארוכה צריכה להיות בכיוון של הפלוס והרגל הקצרה בכיוון של המינוס.

https://www.youtube.com/watch?v=ZXGKFo37O3g

או קיי ברור שבסרטון זה קבל גדול מאוד שעובר בו מתח גבוה אבל אפשר להבין את הרעיון שגם במתחים נמוכים זה לא נעים.

בבטריות אצורה אנרגיה

בכל בטריה חדשה אצורה אנרגיה ולכן צריך להתעסק איתה במשנה זהירות- לא לקצר אותה, לא לחתוך או לשבור אותה בשום צורה. לא להשאיר אותה בשמש לזמן רב, לא לחשוף לטמפרטורות גבוהות.  הדבר נכון אפילו יותר בבטריות ליתיום-יון, ליתיום-פולימר. האנרגיה בהם היא רבה ודחוסה בתוך נפח קטן יחסית. זה נהדר שרוצים להפעיל מנועים אבל זה גם אומר שצריך להזהר איתה.

אפשר לראות שהחכמולוג הזה החליט מסיבה לא ברורה לנעוץ סיכות בתוך בטרית ליתיום-יון שהיא בטריה נפוצה מאוד שנמצאת בטלפון של כל אחד מאיתנו.

כשטוענים בטריה מהסוג הזה צריך לעשות את זה בצורה בטיחותית לפי המפרט שלה, להיזהר כשמחברים כמה כאלה בטור או במקביל. לוודא שיש לבטריה מעגל הגנה מטעינת יתר ופריקת יתר.

חיבור ממסרים

הממסר בדרך כלל משמש כגשר בין מתח נמוך למתח גבוה אז מיותר לציין שכל מי שלא מוסמך להתעסק במתח גבוה לא אמור לעשות את זה. מספיק שבידוד לא יושב טוב או שחוט אחד נוגע בשני כבר יש פה סכנת התלקחות ואפילו סכנת חיים. הדבר מסוכן אפילו יותר כשיש מים באיזור.

מכות שריטות וחתכים

את זה אפשר לומר על כל מקצוע אפילו על אנשי צווארון לבן שיושבים במשרד. זהירות מסכין יפני, חפצים חדים או כבדים.

זהו. כל ההפחדה הזאת לא נועדה להרחיק מישהו מהתחום הזה רק לפתוח את העיניים לגבי בעיות בטיחותיות שעלולות לצוץ. הבריאות מעל הכול.